המזרחן ד”ר מרדכי קידר מנתח את המציאות הביטחונית והאסטרטגית שבה פועלת מדינת ישראל בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. לדבריו, הניסיון לתאר את עוצמת התגובה הישראלית תחת המונח “בעל הבית השתגע” שגוי מיסודו ואינו מבין את חוקי המשחק האזוריים. קידר מדגיש כי לא מדובר בשיגעון או בהתפרצות חסרת שליטה, אלא בהתנהגות רציונלית ומדויקת להפליא, המותאמת לכללי המזרח התיכון: מרחב שבו היעדר תגובה חריפה, עוצמתית ובלתי מידתית מתפרש מיד כחולשה ומזמין את המתקפה הבאה. במקום “השתגע”, מציע קידר לראות במהלך התפכחות והתעוררות של מי שהחל סוף סוף להגיב בשפה המובנת לסביבה.
בהתייחסו למפת האיומים, קובע ד”ר קידר כי אין מקום להתלבט בין פחדים פסיכולוגיים לממשיים, אלא יש להישיר מבט אל מקור האיום המרכזי שנותר על כנו, המשטר האיראני. על אף פגיעות מסוימות ושחיקה ביכולות, טהראן לא נטשה לרגע את מטרתה האסטרטגית להביא להשמדת ישראל, והיא מוסיפה לשמר ולשקם את זרועותיה ושלוחותיה בזירות השונות, מעיראק ועזה ועד תימן ולבנון. מדובר בעובדה ביטחונית קיימת המחייבת פעולה נחרצת לנטרול האיום. לצד זאת, מזהיר קידר כי הפעילות הישראלית חייבת להביא בחשבון את התלות המדינית בארצות הברית ואת הדינמיקה הפוליטית בוושינגטון, כולל מערכות בחירות העשויות להגביל את חופש הפעולה של הממשל, מה שמחייב את מקבלי ההחלטות בירושלים לנהוג באחריות ובבגרות אסטרטגית מרבית.
