שלום כבוד הנשיא הרצוג,
חיכיתי
אפילו ציפיתי
הרי אתה כל כך מוטרד מהקרע בעם אז במקום לאחות את הקרע
מחקת חצי מהעם.
גם זו שיטה.
״מתווה העם״.
איזה שם ממלכתי.
רק שהוא מייצג חצי מהעם.
אפילו לא חצי.
כי רוב העם? זה שהצביע בבחירות בעד הרפורמה המשפטית?
ממש לא יכול לקבל את ״הצעת הפשרה״ שלך, שכן היא מציגה מצב חמור עוד יותר מהמצב הנוכחי.
לא חשבתי שזה אפשרי.
האמת?
נעלבתי.
אפילו לא מההצעה ההזויה כמו מההבנה של הדרך שבה אתה רואה אותנו,
את אנשי הימין.
המחשבה שלך שיכול היה להיות מצב בו נקרא את ההצעה שלך ולא נשים לב שאתה מבטל אותנו ואת הבחירה שלנו – מעליבה.
אתה משמר את כוחו של בית המשפט ומעגן אותו בחוק.
אתה מציב את היועץ המשפטי לממשלה מעל הכנסת.
זו לא דמוקרטיה.
באמת חשבת שלא נשים לב?
ואז, כמו נשיא אחראי, אתה מדבר על מלחמת אחים.
נשמע כמו איום.
אני מבינה שאתה סולל את דרכך אל הנהגת השמאל,
חושב על היום של אחרי.
אבל עכשיו אתה נשיא.
של כולם.
שמעתי שכתבת את ההצעה הלא מפשרת שלך עם אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
האמת שחייכתי.
שמעתי אותם בדיונים בועדת חוק, חוקה ומשפט.
לא יכולת לבקש לעצמך מתנגדים קיצוניים יותר לרפורמה המשפטית.
פשרה?
הם יכולים לנסח פשרה?
בחרת צד.
מובהק.
בזאת איבדת כל לגיטימציה להוות גורם מפשר.
הקואליציה ניסחה רפורמה משפטית מוצדקת מאין כמוה אחרי עשרות שנים של דיכוי שיטתי בחסות הנשיא לשעבר אהרון ברק.
כך הודרו מבית המשפט אוכלוסיות שלמות.
כך המערכת המשפטית שסובלת מסיאוב ומנפוטיזם זכתה לכח בלתי סביר.
כך דעותיהם האישיות של שופטים גברו על חוקים.
כך נפסלו חוקים והצעות חוק שהיו אמורים להיטיב עם הציבור.
כך יועצים משפטיים שכחו שהם רק יועצים.
זו שעה גדולה של הימין.
אין לנו שום כוונה לוותר.
ניצחנו בבחירות שאתה בהצעתך מבקש למעשה לבטל אותן.
אז, תודה.
אנחנו נמשיך מכאן.

צפו בטור הדעה