חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

האם נפילת קווי החירום היתה מתקפת סייבר?

האם נפילת קווי החירום של מוקדי המשטרה, ההצלה והכבאות בלילה שבין שני לשלישי היתה מתקפת סייבר?

מתקפת סייבר
דוברות המשטרה

הנפילה של קווי התשתית אתמול, גם אם לא הוגדרה כמתקפת סייבר בישראל, היא אירוע שצריך ללמד אותנו משהו לא רק על פוטנציאל עולם מתקפת הסייבר אלא על פוטנציאל תופעת 'הכאוס'.

כאוס, כהיגיון אופרטיבי, עלול לשרת את האוייב בעת חידוש הלחימה. אגב, ההתקפות הפיראטיות על אוניות סוחר במפרץ הפרסי הן ביטוי של ניסיון להכניס מימד כאוטי למערכה כדי להביא לסיומה תחת לחץ בינלאומי של הגורמים הנפגעים מהכאוס.  צריך לקחת בחשבון שיהיו גורמים שיחתרו להרחיב את איומי הכאוס, מתוך הערכה כי הרבה גורמים במערכת האיזורית והבינלאומית חוששים ממנו ובכלל מעדיפים לסגור את עניין עזה. זה אומר שייתכן שלמישהו יהיה עניין להרחיב את הלחימה בגזרה הצפונית (וזו כמובן לא ישראל).

הדוד "החביב" מאמריקה מגיע לעוד סבב של ריכוך – בלינקן מגיע בסוף השבוע לישראל. זה לא ביקור "נחמד". זה אינו ביקור של שר ההגנה האמריקני. זהו ביקור של מזכיר המדינה שכבר היה פה ודחף לתוך המערכת הישראלית את הנושא ההומניטרי (זוכרים את נאום האמפטיה לילדי עזה). עתה הוא מגיע כנראה להאריך את הרגע או לוודא את מיסגור המערכה לעניין החזרת החטופים, בעיתוי הקריטי שבו הלחימה צריכה להתחדש.

מי ינצח במלחמת 'מר קו' ב'מר עיגול'? – ישראל מתקרבת לרגע המשמעותי.  קו פרשת המים (בהנחה ונצליח להתגבר על המלכודת שהניחה לפתחנו חמאס). מה שחמאס עשתה הוא מאמץ לפרק את ההיגיון שישראל ניסתה להגיע אליו למערכה. היא יצאה אליה עם אוסף של תכליות ומטרות מבלי לתעדף כל אחת מהן. חמאס דחפה אותה למקום שניתן להגדירו כ'חשיבת קצה'. היא אילצה אותה לבחור. להכריע ולתעדף את המטרות. החזרת החטופים הפכה למטרת העל הראשונה (גם בהינתן כך שדוברים ישראלים מתאמצים לטשטש את העניין). התיעדוף הזה חדר וחלחל אפילו לדובר צה"ל (למי ששמע אתמול את התידרוך שלו בערב). בנסיבות הללו ישראל חייבת, אם היא רוצה הישג מלחמתי ולא הישג של סבב, לחזור ולאמץ 'חשיבת תווך' שתאפשר לה לתמרן בין התכליות השונות של המערכה, כי כרגע היא נמצאת בסוג של קוראלס.

הזמן בעזה פועל לטובת צה"ל אבל לרעת ישראל – כאשר תתחדש הלחימה, עדיין לא יהיה הרבה מאד זמן. זמן מדיני (חוזר לנקודה הראשונה). יש הרבה וקטורים וכוחות שרוצים לסיים את העסק הזה ברצועה. לעומת זאת, במתווה המלחמתי הקיים לצה"ל יש לא מעט עבודה. השיטה האופרטיבית שנבחרה מחייבת את הצבא לפעול בטכניקה של קילוף שיטתי של בצל. יש לזה יתרונות כי זה מצמצם את פוטנציאל הפגיעה בחיילנו. אבל יש לזה חסרונות – זה מאריך את שרידות המערכת היריבה וזה גוזל זמן (שאולי אין לנו אותו). יש פה התנגשות בין הרעיון והזמן האופרטיבי לבין הרעיון והזמן המדיני. האם יש דרך אחרת לקצר את הזמן עד לקצירת ראשו של סינוואר ??

ד״ר דורון מצא הוא מזרחן, מרצה וחוקר בתחום הסכסוך וערביי ישראל. בכיר לשעבר במערכת הבטחון.

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום