מדינת ישראל מתמודדת במשך עשרות שנים עם הטרור הפלסטיני. יכול להיות שהיא משתמשת בכלים לא אפקטיביים כשהיא עושה זאת? המזרחן אליעזר שרקי מבדיל בין הכלים שמביאים תועלת לאלו שלא: "קודם נגיד מה לא משפיע: ההרג. לפי הקוראן הם באים כדי להיהרג ולכן זה אין אפקט התרעתי בכלל. הרס הבתים לא מרתיע. בית הכלא זה צחוק אחד גדול, בתי המשפט וכו' זה מגוחך לחלוטין".
"הדבר היחיד", קובע שרקי, "הוא אובדן שטח, כשגם המשפחה מגורשת. אבל לא רק המשפחה של המחבל. אם אחרי פיגוע מחלקים סוכריות בכפר והכפר הזה עדיין קיים למחרת בבוקר, זה טירוף. צריך לגרש חלק מהכפר ולשים יהודים בתוכו. תעשו את זה פעם או פעמיים ולא נצטרך להתמודד עם זה יותר".
שרקי אף מדגיש את החובה בנקיטה של צעדים מרתיעים כלפי החברה הפלסטינית ממנה יצא המחבל: "אנחנו בסכנת חיים גדולה ואמיתית. אם אנחנו ממשיכים להתמודד בכבלים הרגילים שלנו לא נשנה שום שבר. השייח' קרדאווי אמר על הג'יהאד 'אנחנו נכניע אתכם לפי החוקים שלכם ובסוף נכבוש אתכם לפי החוקים שלנו'. כלומר החוקים של מדינת ישראל זה כלי עבורם. אנחנו בחברה שאדם עשה מעשה אז מחפשים אותו ומענישים אותו. החברה הערבית היא קולקטיבית ולכן צריך לגרש ולהעניש את כל החבורה שסובבת אותו".
מה אפשר ללמוד בסוגיה הזו מראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
הצרה שלנו זה השמאל והבג"ץ שמגנים על המחבלים
המוות לא אמור להרתיע אלא לחסל את הבעיה. על כל מחבל צריך 1000 הרוגים בסביבתו. זה הפתרון.
ומה עם חזירים
הרס בתים הפך לא אפקטיבי כשבג״ץ נכנס לתמונה. כי ברגע שלוקח חצי שנה ויותר מרגע קבלת ההחלטה להרוס בית של מחבל ועד הביצוע, אפקט ההרתעה נעלם. דווקא בעבר, לפני שבג״ץ החל להתערב בסוגיות לא לו, הייתה לזה אפקטיביות (למשל, מקרים מסוימים באינתיפאדה השנייה. נכון שזה לא היה מספיק, אבל היה אפקט). אבל כל השאר נכון לגמרי. רק חבל שבג״ץ והיועמ״שית מתערבים, שוב, בעניינים לא להם ובעצם מונעים גירוש מחבלים ומשפחותיהם. שלא לדבר על האפשרות של גירוש תושבי הכפר – או לפחות חלקם או רובם – שגם פה הם יתערבו. אבל זו כבר תהיה בעיה גם מול העולם, שתמיד מגלה חמלה כלפי הפלסטינים.