איש השב”כ לשעבר עמית אסא מבקש להפריך את הנרטיב הרווח בחלקים מהתקשורת ומהשמאל הפוליטי, לפיו מנסור עבאס הוא “כמעט ציוני” שהכיר בישראל כמדינת העם היהודי. לטענתו של אסא, מדובר באי-דיוק משמעותי: עבאס אמנם הכיר במציאות הקיימת שבה ישראל היא מדינת היהודים, אך הוא עושה זאת כנקודת מוצא פרגמטית להשגת זכויות לערביי ישראל ולקידום מדינה פלסטינית, ולא מתוך נאמנות אידיאולוגית למהותה היהודית של המדינה.
הדיון מדגיש את החשיבות של “נאמנות בסיסית” כתנאי סף לשותפות ציבורית ופרלמנטרית. אסא מציע כי כל אזרח המקבל תעודת זהות, ללא קשר למוצאו, יחויב לחתום על הצהרת נאמנות למדינה כמדינת היהודים. לשיטתו, ללא חינוך הדור הצעיר לערכים אלו והצהרה גלויה על נאמנות למסגרת הלאומית, לא ניתן לקיים שותפות אמת בעשייה הציבורית.
בסיום דבריו, מקשר אסא את התובנות הללו לתפיסת הביטחון הלאומית ולאיומים האסטרטגיים על המדינה, נושאים אותם הוא מרחיב בהרצאותיו במסגרת מועדון “היחידה” של ערוץ TOV. דבריו משקפים קריאה לעמידה איתנה על זהות המדינה ולדרישת מחויבות ברורה מכלל אזרחיה כתנאי ליציבות חברתית וביטחונית.
