על השסע והקרע המתרחב בעמנו ועל המלחמה על ארץ ישראל, (כי מדובר במלחמה, למרות שכרגע רק צד אחד מיליטנטי באמת).
מלחמה זו היא מלחמה בין דתית. מלחמה בין היהדות ומוקירי התרבות היהודית לבין מאמיני דת החילונות השמאלנית הגלובליסטית , שהיא מצד אחד דת ללא אל, אבל עם הרבה שטנים, דת שלמרות שאין לה אללה אחד, אלא אלילים רבים, יש לה הרבה יותר מן המשותף עם האיסלם מאשר עם היהדות.
חוסר הסובלנות, חוסר היכולת להקשיב ולכבד את ה"אחר" נובעת מהניתוק של החילונים מהדת וממקורות התרבות היהודית.
מי שמכיר מעט את מקורותינו יודע שהתלמוד לימד אותנו ללבן כל בעיה לעומקה ליפני שאנו נוקטים עמדה ומגיעים לפסיקה. יש ערך רב בתלמוד להצגה הוגנת של העמדות המונגדות, וגם כשמגיעים לפסיקה, בהרבה מיקרים התלמוד מנסה לגשר בין החולקים וללא להתסיס את הדברים לידי סכסוך דמים.
מאמיני דת השמאל החילונית איבדו את היכולת להקשיב לדעת האחר ולכבדו ורוצים להשיג הכל תכף ומיד (שלום עכשיו) בלא חשיבה מעמיקה, בלא הכרת הבעיות לעומקן, בשטחיות,בפזיזות ובחוסר סבלנות ממש כמו האיסלמים, שנוהגים בדיוק כך למרות שתורתם מלמדת ש"החיפזון הוא מהשטן..". בכך עברה הדת החילונית איסלמיזציה מניכאית. במקביל לאיסלם ומאמיניו, מאמיני דת השמאל ממש כמו המאמינים האיסלמים "יודעים" שהם מאמינים בדת ה"יחידה" האמיתית והאוטנתית ואמונה זו מקנה למאמיניה עליונות מוסרית ואינטלקטואלית על ה"אחרים", על ה "כופרים", ולכן אינם מסוגלים להקשיב ולכבד את דעות האחר, שכן גם לדת האיסלם וגם לדת החילונית השמאלנית יש משימה גלובלית, להשליט את "אמונתם" על היקום כולו כי הדת שלהם מלמדת שמלחמה שלהם היא בין הטוב המוחלט לרע המוחלט בין האור השמאלני /איסלמי לבין החושך של הכופרים הליברלים, ומכאן שמאמיני שתי הדתות האלה נוהגים להתנשא על האחרים ולעשות דהומניזציה לאויביהם ה"כופרים" , כי לשתי הדתות אין יריבים פוליטים אלא רק אויבים שחובה להשמידם. (מאפינים של הפשיזם שכולם זועקים נגדו) מה שמאפין את האיסלמים וגם את מאמיני דת השמאל הוא חוסר סובלנות להקשיב לאחרים שאינם נחשבים, חוסר יכולת להכיר בטעויותיהם, שכן על מאמיני שתי הדתות האלה פועל המונח הערבי عصمة ISMA. שמשמעותו שהאמונה מקנה להם תכונה מיוחדת: שאינם מסוגלים לטעות… ולכן, אם חס וחלילה הדברים אינם מסתדרים כפי שקובע אללה או עקרונות דת השמאל החילונית הנאורה, המאמינים אינם מסוגלים להודות ב"טעות" קל וחומר לקחת אחריות על "טעויותיהם" ואז כל שגיאה, כל כישלון ,כל תבוסה הם תמיד אשמת מישהו אחר.
כפי שרואים בימינו אלה גם בכנסת וגם ברחובות ובכיכרות ישראל
התנועה ה"דמוקרטית האיסלמית " צועדת, זועקת , מפגינה ומצביעה יחד עם נאמני דת השמאל החילונית הנאורה בהגנה על שלטון ועל פריווילגיות של מיעוט . תכונה נוספת שמאפינת את הדת האיסלמית היא התעוב כלפי הדמוקרטיה וכלפי הרוב והחלטותיו/ בחירתו אם הם מנוגדים ל"דתם" בדיוק כפי שנוהג המיעוט החילוני הנאור.(עוד תכונה שמשותפת לשצי הדתות האלו ולפשיזם), כדי ל "הגן " על הדמוקרטיה, הם אינם מכבדים את החלטת הרוב, שאינו נחשב כלל ורואים לנכון להשליט את ערכי המיעוט השמאלני החילוני על הרוב שאינו נחשב ואינו "דמוקרטי מספיק" בשבילם, אם אינו מקבל את מרותם.
וזו הוכחה נוספת להתנתקותם ממקורות תרבותנו, שכן אילו היו לומדים ומכירים את עקרונות התלמוד לדוגמא, היו מבינים שהדת והתרבות היהודית היא היא הדת והתרבות הדמוקרטית, כפי שקובעים פוסקי התלמוד, (שהאליל שלהם אהרון ברק הצהיר שאינו מכיר כי הוא לא משתייך לתרבות יהודית זו) :."יחיד ורבים הלכה כרבים".
(בבלי ברכות, ט' ע"א, ובמסורת הש"ס השלם שם. הכלל מופיע עשרות פעמים בתלמוד בנוסח זה ובנוסחים אחרים שמבטאים את עקרון ההליכה אחרי הרוב באופניו השונים)