חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשות ניצבים וילך – על חשיבות הטף

שבוע לאחר פתיחת שנת הלימודים ברחבי הארץ, התורה מתארת לנו את חשיבות הזיכרון החיוני אצל הטף

שתפו :

ברסלב סיטי

משה רבינו ציווה את עם ישראל שבכל שנה ראשונה אחרי שנת השמיטה, בחג הסוכות, יתקיים מעמד "הקהל". המלך עולה על בימה מיוחדת וקורא בספר דברים לעיני כל ישראל: גברים, נשים וטף. מטרת מעמד "הקהל" להחדיר בעם ישראל יראת שמים ואת חשיבות לימוד התורה. יש משמעות שהילדים הקטנים, גם אם לא מבינים, ישתתפו במעמד הזה. מדוע? כי זה עושה רושם על הילד לע שיגדל. החוויה הרוחנית הזאת של מעמד "הקהל" תלווה אותו מקטנות ובהמשך חייו.

בסופה של השואה התברר כי ילדים יהודים רבים נשארו יתומים, הוריהם נלקחו אל מותם במחנות הריכוז והילדים הקטנים נשארו לבדם. המנזרים של הנצרות ראו בהם יעד, אספו אותם אל חיקם וגידלו אותם על פי הנצרות.

הרב כהנמן, שאף הוא היה ניצול שואה, קיבל על עצמו את המשימה – להחזיר את היתומים הקטנים מהמנזרים אל חיק יהדותם.

הוא הסתובב באירופה במשך חודשים רבים, ואסף את היתומים הרכים אל בית יתומים שהקים בעבורם. בכך הציל את נשמותיהם.
באחד הימים הגיע הרב כהנמן אל בית יתומים מהגדולים באירופה, ניגש לנזירה הראשית, הודה לה על הטיפול המסור, וביקש את הילדים היהודים.
הנזירה, שלא התלהבה לתת את הילדים, שאלה את הרב: "מהיכן תדע מי כאן יהודי ומי לא?".
השיב לה הרב: "תני לי מספר דקות ואקבץ את כל הילדים".

הוא חיכה לשעת השינה שלהם, נכנס אל אולם השינה הגדול וצעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
מיד עשרות ילדים החלו לצעוק "אמא! אבא!" ורצו אל הרב שחיבקם והביא אותם אל חיק יהדותם.

כך זכה הרב כהנמן להציל מאות ילדים מהתבוללות, וכל זה על-ידי משפט אחד,

משפט שמקשר כל יהודי אל שורשו, אל יהדותו ובוראו.

לימים הסביר הרב כהנמן את מעשהו. כל ילד וילדה לפני השינה אומרים

"שמע ישראל" עם האבא או האמא. הזיכרון הזה מהחוויה

היום יומית של "טקס" לפני השינה, הוא שפעם בליבם

של הילדים שהציל הרב כהנמן. אגב, יום פטירתו היה ממש השבוע בכ' באלול.
לומדים ממעמד "הקהל" ומהסיפור הזה, שחשוב לצבור חוויות וזיכרונות ילדות טובים,

כי הם ילוו אותנו בהמשך חייהם. כמו שאמר החכם

באדם בספרו משלי. "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
מבאר המלבי"ם: "והוא שירגילנו מנעוריו אל השלמות, אם בדעות,

אם במעשים ובמדות, כי ההרגל שיורגל בנעוריו, יעשו בו חקוי עצום ורושם

שמור בנפש לא יסור גם לעת זקנה, לא כן החינוך

שיתחנך בגדלותו אין החקוי קבוע בנפש, וימוש ממנו לעת זקנתו".

Meir
Author: Meir

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום