הרכבת האווירית שמביאה לכאן בכירים אמריקנים הגיעה אתמול עם בקורו של סאליבן בישראל.
ישראל וארה"ב מנסות להקרין חזית אחידה, אבל שלא נתבלבל. מאחורי החזית הזו, ההכחשות הנמרצות והחיוכים יש מסע לחצים על ישראל.
המסע הזה נוגע גם לגבי "היום שאחרי" אבל גם לגבי "היום שלפני", קרי – מאפייני פעילות צה"ל ברצועה ותביעה אמריקנית לצנן את עוצמת המתקפה.
ארה"ב הולכת ומסתמנת כחוליה חלשה במאמץ המלחמתי הישראלי והחמור מכל היא מחוללת גם תהליכים פוליטיים בישראל בין אם במישרין או בעקיפין.
הצהרת חבר הכנסת גנץ אתמול היא כנראה חלק מהעניין, ולמרות דימוי "הסטופר" (לא מקורי) הרי שאי אפשר היה שלא להבחין בסדקים ובניסיון לייצר בידול בתוך האחדות לכאורה.
זה עניין חשוב, ומדוע? כפי שגם טענתי המלחמה הזו אינה עומדת להסתיים בקרוב. זו מלחמת התשה ארוכה. היא תיארך זמן רב ולא ברור מתי עזה תיגמר ומתי לבנון תתחיל כאשר ברקע שאר הגורמים שמבקשים להמשיך ולאתגר אותנו.
מציאות של מלחמה כרונית ממושכת היא מציאות שישראל לא ממש מורגלת אליה ובעיקר היא מציאות שאינה מאפשרת לקחת אוויר ולהחזיק אותו בריאות לפרק זמן קצוב.
והנמשל – מציאות כרונית מקשה להשאיר את השדים בתוך הבקבוק והם מתפרצים בחלוף הזמן. הפוליטיקה מחלחלת לתוך המערכת הישראלית מהר מהצפוי במובנים ובביטויים רבים.
מי שציפה ל"אחדות" השורה לאורך זמן עומד להתאכזב, ומי שמשקיף על העניין הזה ואינו מצטער על כך הם גם חמאס אבל אולי גם האמריקנים שיתכן ומדמיינים שינוי פוליטי שיעלה בקנה אחד עם הפנטזיות שלהם לגבי היום שאחרי.
בכל מקרה, וזה הדבר המשמעותי שצריך לשים על השולחן: ברמה האסטרטגית יש מתח עצום בין התפיסה של ישראל לגבי דמות המזרח התיכון בתום המלחמה לבין התפיסה האמריקאית (וצריך לדייק בהקשר הזה לגבי אילו גורמים בישראל…).
מבחינת ארה"ב היעד: לכבות את האירוע, לחזור למציאות של הבנות והסכם עם איראן, לרבות הסכם על הסרת האיום החות'י וכמובן "הסכם גז 2" בלבנון מול חיזבאללה, ואם ניתן להפיח מחדש את רוח אוסלו דרך הרשות הפלסטינית. אגב, זה גם אומר לסטות מנתיב הנורמליזציה עם הסעודים ו"לתקן" אותו לנתיב של "יוזמת השלום הסעודית" שכוללת את הסוגיה הפלסטינית בתוך העסק.
בכל מקרה, בעניין הסעודי צריך להוסיף את הנקודה הבאה: יש מי שבונה על חידוש התהליך מול הסעודים על רקע האיום החות'י [במילים אחרות: יש אינטרס כולל במפרץ להסיר את האיום והחות'ים הם המניע שיביא לחימום מחדש של תהליך הנורמליזציה].
זו כמובן אשליה. הסעודים שייכים למחנה המדינות הפחדניות של המזרח התיכון. הן יושבות כרגע על הגדר. הן רוצות לראות מי המנצח הגדול של האירוע ולא ימהרו לנקוט בעמדה חד-משמעית בטרם יביטו לניצחון הישראלי בעיניים. לא צריך לבנות יתר על המידה בעניין הזה.
אחרון – ג'נין. סוף סוף מבצע עמוק של צה"ל ביהודה ושומרון שחרג ממתכונת הפשיטות הנקודתיות. המבצע הזה הוכיח והראה עד כמה יהודה ושומרון = רצועת עזה. זה מודל שיצטרך להתבצע במוקדים נוספים בכל יהודה ושומרון.
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
