מאז בריאת העולם לא הייתה שמחה גדולה כל כך כפי שהופיעה בעת חנוכת המשכן במדבר. אולם, השמחה הייתה מהולה בעצב גדול בעקבות מותם המבהיל של נדב ואביהוא, בני אהרון הכהן שנכשלו בהקרבת "אש זרה" שלא התקבל לגביה ציווי אלוקי.
מה היה חמור כל כך במעשה של שני הצדיקים הללו?
מדוע ברור היה למשה רבינו כי הטרגדיה הייתה צפויה וכמעט מוכרחת?
כיצד נלמד מהפרשה הזו לימינו אנו?
צפו בשיחה המלאה:
"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל" – פרשת ויקרא – הרב מאיר נאמן שליט"א